20 אוגוסט 2023
לקוחות יקרים,
לקט עדכוני חקיקה, פסיקה וחוזרי רשות המיסים – אוגוסט 2023
הרינו להביא לידיעתכם בתמצית, את עיקרי עדכוני החקיקה ופסקי הדין שפורסמו בעת האחרונה:
1. חוק לעידוד תעשייה עתירת יידע: ביום 31 ביולי 2023 פורסם ברשומות חוק לעידוד תעשייה עתירת יידע (הוראת שעה), התשפ"ג -2023 (להלן: "החוק"), זאת על רקע פקיעת ההטבות מכוח חוק האנג'לים. מטרת החוק לשמר את היתרון היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגי, ולהביא לתמריצי השקעה בתחומים אלה.
להלן עיקרי ההטבות בחוק:
- זיכוי ממס בגובה שיעור מס רווח ההון שהיה מתחייב בו המשקיע בגין השקעה במניות או אופציות בחברה מחקר ופיתוח כהגדרתה בחוק. הטבת הזיכוי ממס תינתן ליחיד, חברת מעטים או שותפות, ומוגבלת לסך של עד כ 4 מיליון ₪. נדרש להחזיק בחברת המו"פ בכל תקופת ההטבה, לפחות 3 שנים ממועד ההשקעה או עד מועד המכירה. כמו כן, רואה החשבון של חברת המו"פ נדרש לאשר כי מדובר בחברת מו"פ העומדת בתנאי החוק.
- שיחלוף מניות – ניתנת ליחיד האפשרות לדחות את רווח ההון שנבע לו ממכירת מניות של חברה מזכה, בתנאי שבתקופה של עד 3 שנים ממועד המכירה, השקיע בחברה מזכה אחרת.
- החוק מאפשר לחברה שרוכשת שליטה בחברה מזכה, לנכות כהוצאה את עלות הרכישה של מניות החברה המזכה על פני 5 שנים ממועד ההשקעה.
- גוף פיננסי זר שהשקיע בחברה מזכה, יהיה פטור ממס על דיבידנדים וריבית.
במסגרת החוק נקבעו תנאים נוספים לתחולת ההטבות.
2. הקצאת מספרי חשבוניות במע"מ – עדכון: נזכיר כי במסגרת חוק ההסדרים תוקן חוק מע"מ, כך שמיום 1 בינואר 2024, חשבוניות מס בסכום של 25,000 ש"ח (לפני מע"מ) ומעלה יופקו רק לאחר קבלת מספר חשבונות שיוקצה לעוסק ע"י רשויות מע"מ. בעניין זה נעדכן כי רשות המיסים הפיצה הנחיות לתוכנות הנהלת החשבונות, כיצד עליהן לאפיין ולהיערך ליישום התיקון כאמור. אנו מעריכים כי בהמשך השנה רשות המיסים תפיץ חוזר מקצועי לעסקים כיצד ליישם את התיקון האמור. בשלב זה, הינכם מתבקשים לבדוק עם בתי תוכנת הנהלת החשבונות איתם אתם עובדים, כי הן נערכות בהתאם לאפיון שרשות המיסים הפיצה.
לקישור לשני חוזרים להנחיות רשות המיסים לחץ כאן ו לחץ כאן
3. תזכיר חוק תושבות של יחיד: ביום 24 ביולי 2023, פורסם תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה בעניין הגדרת תושב ישראל של יחיד. נזכיר כי עד כה תושב ישראל מוגדר כמי שמרכז חייו בישראל, ובפקודת מס הכנסה נקבעו חזקות הניתנות לסתירה בהתאם למניין הימים שהיחיד שוהה בישראל.
לאור פרשנויות שונות ואי הסכמות שהיו לאורך השנים בין רשות המיסים לנישומים למונח "מכרז חיים", השינוי העיקרי במסגרת התיקון, הינו קביעת חזקות שאינן ניתנות לסתירה לקביעת מרכז חייו של יחיד, כך שעמידה באחת החזקות מביאה להגדרת היחיד "תושב ישראל".
להלן עיקרי התיקון המוצע:
- היחיד שהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים בכל אחת מהשנים.
- היחיד שהה בישראל בשנת המס 100 ימים, וסך כל הימים ששהה בישראל בשתי שנות המס שקדמו לשנת המס 450 ימים ויותר. חזקה זו לא תתקיים אם היחיד שהה מחוץ לישראל במדינה גומלת (מדינה שלישראל יש אמנה מולה) 183 ימים ומעלה.
- יחיד ששהה בשנת המס 100 ימים ויותר, ובן/ת זוגו או ידוע/ה בציבור שלו הינו תושב ישראל.
- חלק מיום ייספר כיום מלא.
טרם התיקון המוצע, תושב חוץ מוגדר כמי שאינו תושב ישראל. במסגרת תזכיר החוק מוצע לתקן את הגדרת תושב חוץ כמי שמתקיימים בו אחד משני התנאים הבאים באותה שנת מס:
- יחיד שמתקיימים בו אחד התנאים הבאים, גם אם מרכז חייו בישראל:
- היחיד שהה בישראל פחות מ – 30 ימים, אלא אם בתוך 30 הימים הראשונים של שנת-המס הראשונה משנות המס הנבחנות או בתוך 30 הימים האחרונים של שנת-המס האחרונה משנות-המס הנבחנות, שהה בישראל 15 ימים או יותר.
- בכל אחת משנות המס הנבחנות הוא ובן זוגו, לרבות ידוע בציבור, שהו בישראל פחות מ – 60 ימים, אלא אם בתוך 60 הימים הראשונים של שנת-המס הראשונה משנות המס הנבחנות או בתוך 60 הימים האחרונים של שנת המס האחרונה משנות המס הנבחנות, אחד מבני הזוג שהה בישראל 30 ימים או יותר.
- בכל אחת משנות המס הנבחנות הוא ובן זוגו, לרבות ידוע בציבור, שהו בישראל פחות מ-100 ימים, ובכל אותן שנים שהו במדינה גומלת מסוימת, שהיו תושבים בה באותה שנת מס, 183 ימים או יותר, אלא אם בתוך 100 הימים הראשונים של שנת המס הראשונה משנות המס הנבחנות או בתוך 100 הימים האחרונים של שנת המס האחרונה משנות המס הנבחנות, אחד מבני הזוג שהה בישראל 50 ימים או יותר.
שנות המס הנבחנות מוגדרות כאחת מ – 3 החלופות:
- שנת המס הראשונה ו – 3 שנות המס הבאות.
- שנת המס הנוכחית, שנת המס שלפניה ושנת המס שאחריה.
- שנת המס הנוכחית, ושתי שנות המס שלפניה.
- היחיד אינו תושב ישראל.
- מכירת כרטיס שחקן כדורגל, הכנסה הונית או פירותית: בהמשך לדחיית הערעורים בשני פס"ד בבתי המשפט המחוזיים בדבר סיווג הכנסתם ממכירת כרטיס השחקן שלהם. ביום 24 ביולי 2023, דן בית המשפט העליון בסוגיה, והחליט שלא להתערב בהחלטת בתי המשפט המחוזיים.
נזכיר כי הסוגייה נסובה בדבר סיווג ההכנסה ממכירת כרטיס השחקן, בעוד הנישומים טענו שמדובר בהכנסה הונית החייבת במס רווח הון בשיעור של 25%, פקידי השומה טענו שמדובר בהכנסה פירותית ממשכורת או מיגיעה אישית החייבת במס שולי.
בית המשפט פסק לטובת פקיד השומה, משמע מכירת כרטיס שחקן הינה הכנסת עבודה.
- אי זקיפת שווי בתקופת הקורונה בקשה לתביעה ייצוגית: בית המשפט המחוזי דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי בגין גביית מיסים עודפים על זקיפת שווי רכב בתקופת הוראות החירום במגפת הקורונה.
החלטה זאת באה אחרי פס"ד רבים בהם בית המשפט הכריע לטובת רשות המיסים בעניין זקיפת שווי, כך שכאשר מעסיק מעמיד לטובת עובדו רכב צמוד, עליו לזקוף שווי בהתאם לקבוע בתקנות שווי בלבד ואין לסטות מתקנות אלה.
חוזר זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בתוכנו מתן ייעוץ או חוות דעת.
בכל מקרה בו מתעוררת שאלה, אנו עומדים לרשותכם במתן מענה.
בכבוד רב, גוזלן לוריא ושות', רואי – חשבון
